שבת
ד׳ בְּאֱלוּל תשע״א
4th of Elul, 5771
Sat, 3 September 2011
הפרשה מורה לנו לרדוף אחר הצדק - בכל מקום, לא רק בקריית הממשלה או במאהל הסמוך לביתנו, ולהקים מאהלים גם לאנשים השקופים, שאינם יכולים להראות נוכחות
פרשת השבוע מזהירה מפני עושר מופרז של המנהיגים, שעשויים להרגיש שווים יותר מאחיהם. נשמע מוכר?רוחמה וייס
זה שוב קורה. אני שוב מחמיצה את זכות התגובה לטובת פרשת השבוע, שהקדימה אותי. ומה הפלא? אם הפרשה הקודמת, פרשת "ראה", עסקה בתנאי הכניסה לארץ ובסיכוי לזכות בשגשוג כלכלי, פרשת השבוע שלנו מזהירה מפני החוליים של ההתבססות הכלכלית והמדינית ובראשם – שחיתותם של המנהיגים (דברים יז, יד-כ):
"כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ; וְאָמַרְתָּ, אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי... רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים, וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס; וה' אָמַר לָכֶם, לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד. וְלֹא יַרְבֶּה-לּוֹ נָשִׁים, וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ; וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד. וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת... לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהָיו, לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשֹׂתָם. לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול, לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ, הוּא וּבָנָיו, בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל".
הפטרת פרשת שופטים (ישעיהו נ''א)
אנכי אנכי הוא מנחמכם (נ"א-י"ב)
מצינו מאמר חז"ל בילקוט שמעוני,
שלעתיד לבוא יפנה הקב"ה לאומות העולם,
כי ינחמו את ישראל.מיד יבואו ישראל
ויטענו: אחרי גלות ארוכה כזו עקובה
יסורים וסבל,לא מצאת לנו מנחמיםאחרים
אלא הגויים הללו? רצוננו שאתה תנחמינו
ולא העמים אשר שעבדונו ועינונו.
מיד ישיב להם הקב"ה לישראל:אם אינכם חפצים
להינחם אלא ממני,אנחמכם איפוא אנוכי.
מאמר אופייניזה מרומז במילים הראשונות של
ארבע הפטרות -הנחמה הראשונות.
הפטרת ואתחנן מתחילה בפסוק: "נחמו נחמו עמי
יאמר אלוקיכם"
הפטרת עקב- "
ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני"
הפטרת ראה-"עניה סוערה לא נוחמה"
והפטרת שופטים-"אנכי אנכי הוא מנחמכם"
ובכן,כך הוא ההמשך בין פרשיות -הנחמה הללו:
השם-יתברך פונה אל האומות ואומר להם
"נחמו נחמו עמי"מיד אומרת ציון "עזבני ה'וה' שכחני"
למה עזבתני ה' ושחכתני לנחמני בעצמך,אלא ציוית על הגויים
כי ינחמוני?
על כך משיב להם הקב"ה ואומר." עניה סוערה לא נוחמה"
אם את,העניה,הינך נסערת ואין את נפשך להנחם,
כי מצפה את להינחם רק ממני,לכן אמנם כך אעשה-
"אנכי אנכי הוא מנחמכם"
(הגאון מהר"ם שפירא מלובלין זצ"ל}
ובא לציון גואל ויאמר לצרותינו די.
שלעתיד לבוא יפנה הקב"ה לאומות העולם,
כי ינחמו את ישראל.מיד יבואו ישראל
ויטענו: אחרי גלות ארוכה כזו עקובה
יסורים וסבל,לא מצאת לנו מנחמיםאחרים
אלא הגויים הללו? רצוננו שאתה תנחמינו
ולא העמים אשר שעבדונו ועינונו.
מיד ישיב להם הקב"ה לישראל:אם אינכם חפצים
להינחם אלא ממני,אנחמכם איפוא אנוכי.
מאמר אופייניזה מרומז במילים הראשונות של
ארבע הפטרות -הנחמה הראשונות.
הפטרת ואתחנן מתחילה בפסוק: "נחמו נחמו עמי
יאמר אלוקיכם"
הפטרת עקב- "
ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני"
הפטרת ראה-"עניה סוערה לא נוחמה"
והפטרת שופטים-"אנכי אנכי הוא מנחמכם"
ובכן,כך הוא ההמשך בין פרשיות -הנחמה הללו:
השם-יתברך פונה אל האומות ואומר להם
"נחמו נחמו עמי"מיד אומרת ציון "עזבני ה'וה' שכחני"
למה עזבתני ה' ושחכתני לנחמני בעצמך,אלא ציוית על הגויים
כי ינחמוני?
על כך משיב להם הקב"ה ואומר." עניה סוערה לא נוחמה"
אם את,העניה,הינך נסערת ואין את נפשך להנחם,
כי מצפה את להינחם רק ממני,לכן אמנם כך אעשה-
"אנכי אנכי הוא מנחמכם"
(הגאון מהר"ם שפירא מלובלין זצ"ל}
ובא לציון גואל ויאמר לצרותינו די.
כל המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם
הערכה של אדם אחד שבהתחלת הדרך להקמת * מדינה חדשה * לעם היהודי, עם חוכמתו המיוחדת שלו איחד את התנועה האורתודוקסית היהודית עם התנועות הציונית וחילונית ביחד
מי הוא הרב יצחק הכהן קוק
הרב קוק שימש ברבנות בלטביה, עלה לארץ ישראל בכ"ח אייר תרס"ד (1904), בתקופת העלייה השנייה, ופיתח משנה פילוסופית-קבלית אוהדת ביחס לציונות וליישוב החדש. הוא נתמנה לרבן של יפו והמושבות ולאחר מלחמת העולם הראשונה לרבה האשכנזי של ירושלים. הקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל בה כיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון, וכן ייסד את ישיבת מרכז הרב. פסיקותיו בספרי התשובות שלו מהווות יסוד לפסיקה בענייני משפט המלוכה והמצוות התלויות בארץ בקרב רבים. הגותו, שעלתה על הכתב בספרים שחיבר ושנערכו מכתביו בעיקר בתחומי האגדה, הפילוסופיה והמוסר, היא מרכיב משמעותי בהשקפת העולם של זרמים שונים בציונות הדתית; היא חלק חשוב בהגות הציונית,[2][3] ובהגות היהודית בכללה, ובכלל זה האורתודוקסיה המודרנית.
75 שנים אחרי פטירתו - הרב קוק עדיין משפיע על החברה הישראלית. המודל שעיצב לחברה מאוחדת, שימש כחזון למנהיגים דתיים שבאו אחריו. אך האם המציאות תואמת למקור?
הרב קוק חי בבועה
בחצות, אחרי שאחרון המנחמים על מות אביה עזב, המאיירת עדי דוד עמלה על סיום ספר הקומיקס שכתבה על הרב קוק: "אם לא נציב אלטרנטיבה, הגיבורים של הילדים שלנו יהיו סופרמן והחברים שלו. אני רוצה שהגיבור שלהם יהיה רב"
הרב קוק יוצא למסע בארץ ישראל (איור: עדי דוד)
עבד לעם קדוש (איור: עדי דוד)
ביום השנה ה-76 לפטירתו, מנסים עסקני הציבור הדתי-לאומי לארגן הילולה לזכר הרב אברהם יצחק הכהן קוק: "חבל שלרבים בציבור שלנו התאריך ג' אלול לא אומר דבר"
קובי נחשוני
אלפי בני אדם צפויים לעלות מחר (יום ו'), ג' באלול, לקברו של הרב קוק (הראי"ה), מאבות הציונות הדתית, במלאות 76 שנה לפטירתו. בעוד שבשנים האחרונות פקדו את הקבר בהר הזיתים רק מאות בודדות של מתפללים מדי שנה, כעת מנסים עסקני הציבור הדתי-לאומי, הרואים את עצמם תלמידיו וממשיכי דרכו של הרב, להביא המונים אל בית העלמין, ולהפוך את העלייה למסורת.
תנו לזונות למחות
"זונות הן המפגינות שלא תראו, הנשים שלא תשערו שהן זונות". רגע לפני צעדת המיליון, כמה מילים על זנות ודיור
כמעט חודשיים עברו מאז התחילה מחאת האוהלים, במהלכה היינו עדים לריבוי קבוצות מחאה ומאהלים מגוונים, ממאהלי נפגעי הדיור הציבורי והרפתנים ועד אוהל השידוכים ומאהל קולנוע המהפכה.
את מאהל הזונות לא תוכלו לראות – לא בצורת 'המאהל הדיסקרטי' ולא בסגנון 'ליעד מארחת בכיף באוהלה'. אין הדבר אומר שזונות לא משתתפות בגל המחאה על יוקרת המחיה ועל העדר מדינת הרווחה ששטפו את הארץ. זה פשוט אומר שאינן נושאות אוהל בגאון ומצהירות על כך.
הסיפורים היפים ביותר התחילו במקרה. בלי דמי מנוי, כרטיסים אישיים ודפדוף אינסופי בין תמונות של מועמדים פוטנציאליים. גור סופר מציג: היכרויות כמו פעם – המדריך השלם
מה יותר יפה, טבעי ומרגש מלפגוש את אהובתך במקרה על הדרך, להחליף מבטים, לחייך קלות ולהגיד שלום? זאת אחלה קלאסה של סיפור לנכדים, סטייל "סבא וסבתא נפגשו במכולת של שמעון". זה נשמע קשה, אני יודע. זה מלחיץ והסיכויים לכישלון גדולים הם. אבל ההצלחה, הו, ההצלחה חברים, מתוקה מדבש דבורים.
No comments:
Post a Comment