נשא 1
פרשת "נשא" מספרת את סיפורו של הנזיר היהודי. אדם שמרצונו החופשי, מתנזר מהיין, מתנזר מפולחן המוות ובעצם מכל מגע עם המתים, ומגדל את שערו על מנת לייצר לו זהות חיצונית מובחנת. יש כאן אולי אקט של בריחה. חכמים קשרו בין הנזיר לבין פרשת האישה הסוטה שהן פרשות צמודות בתורה. שכל הרואה סוטה בקלקולה ראוי שיתנזר מהיין. אם תרצו יש כאן קשר בין יין (או סמים בכלל) למיניות. ועל תרבות המועדונים בכלל לא דיברנו עדיין.
המבדיל בין סוטָה לקדושה מדוע נסמכו פרשות נזיר וסוטה? רבי יהודה הנשיא מסיק שהגברים צריכים לשמור על עצמם ולהתנזר מיין, רוחמה וייס לומדת כי הנזיר והסוטה הם בעצם קרובים רחוקים. הצטרפו לבית המדרש של הטוקבקיסטים הנזיר נסמך על הסוטָה סמיכות פרשיות מרתקת מתרחשת בפרשת 'נשא'. עשרים הפסוקים האחרונים של פרק ה (יא-לא) מוקדשים לפרשת האשה הסוטה, ומייד לאחריהם, פותח פרק ו' בחוקי הנזיר. אשה סוטה, על פי התיאור המקראי, היא אשה שבעלה חושד שבגדה בו, אך אין לו דרך להוכיח זאת ועל כן מציע המקרא טקס בדיקה יחיד במינו, שבמרכזו משקים את האשה במים המעורבים בעפר מקרקע המשכן, שלתוכם מוחים מגילה עליה כתובות קללות. אם האשה סטתה – בגדה בבעלה – גופה יתעוות, ואם היא לא סטתה היא תזכה לברכה מיוחדת: "ונקתה ונזרעה זרע".  |
פרשת נשא 3
פרשת "נשא" ממשיכה את המסופר בפרשה שלפניה (פרשת "במדבר"), ומתארת בפנינו איך הופכים לעם מסודר, שבו לכל אחד תפקיד ברור ומוגדר: הכוהנים עובדים במשכן (שהוא מקדש מתקפל, מתאים לנשיאה במדבר ומכונה גם "אוהל מועד"), ומשרתים את ציבור החוטאים שבא להתוודות על חטאים, להקריב קורבן, או להודות על מזלו הטוב.
הפרשה מביאה כמה דוגמאות למצבים בהם נדרש האדם הפשוט לשרותיו של הכהן ולשרותי המשכן (ואח"כ – המקדש). למשל – פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא מצורע במחלת הצרעת. מה עליו לעשות? ומה עושים במקרה של כל חטא שהוא?
מקרה אחר שמתואר הוא מקרה של קנאה איומה. בעל המקנא לאשתו והקנאה מעכירה את עולמם ומערערת את ביתם. במקרה כזה האישה מובאת את הכהן למבחן קשה של שתית מים מאררים ולבדיקת החשדות.
No comments:
Post a Comment