8.22.2014



ֿ









  •  








השבת היא השבת השלישית משבעת שבתות הנחמה. גם הפטרת השבוע, כמו כל הפטרות הנחמה, היא מנחמותיו של הנביא ישעיה.
אע"פ שאמרנו שהפטרות שבע דנחמתא אינן קשורות בהכרח לפרשת השבוע, ודי לנו בכך שהן עוסקות בנחמה, נוכל למצוא בכל זאת קשר בין קטע הנחמה שנבחר להפטרה השבת, לבין פרשת השבוע. אפשר לשמוע בהפטרה הדים לפרשת השבוע.

הדגש בפרשת השבוע שעבר, פרשת עקב, היה א"י, סגולותיה ותכונותיה והקשר של עם ישראל אליה באמצעות קיום המצוות. מוקד פרשת השבוע, פרשת ראה, היא עם ישראל. הפרשה עוסקת בבניין עם ישראל. "בנים אתם לה' אלהיכם... כי עם קדוש אתה לה' אלוהיך, ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה". בפרשתנו עובר משה מן התוכחה, שבה פתח את נאומי ספר דברים, אל נאום המצוות, נאום שהוא חלק הארי של ספר דברים. על פי מניין המצוות של הרמב"ם מנויות בפרשתנו 54 מצוות. המצוות מתחילות בקביעת מרכז רוחני אחד לעבודת ה'. ליכוד העם מצריך מקום פולחן אחד. כל הפנים פונות אל אותו מרכז. מתוך ראיה זו נוכל להבין את דרשת חכמים בבבלי יבמות דף י"ד ע"א: לא תתגודדו - לא תעשו אגודות אגודות, כגון ב"ד אחד בעיר אחת, פלגא מורים כדברי בית שמאי, ופלגא כדברי בית הלל. ואם בנים אנו לה' הרי שמערכת היחסים בין בני העם היא מערכת יחסים שבין אחים.

ואכן חלק מן המצוות המופיעות בפרשתנו מדגיש את היותנו אחים: "לא יגוש את רעהו ואת אחיו", "ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך. "ולא תקפוץ את ידך, מאחיך האביון. "פתח תפתח את ידך לאחיך לענייך ולאביונך בארצך". "כי ימכר לך אחיך העברי וגו'" הפרשה פתחה במקום אשר יבחר ה', ומסיימת בעליה לרגל שלש פעמים בשנה אל המרכז המאחד הזה. "וזבחת פסח לה' אלהיך, צאן ובקר במקום אשר יבחר ה' לשכן שמו שם." "כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלוהיך לשכן שמו, שם תזבח את הפסח בערב"... "ושמחת לפני ה' אלוהיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך, והלוי אשר בשעריך, והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך, במקום אשר יבחר ה' אלוהיך לשכן שמו שם". "שבעת ימים תחוג לה' אלוהיך במקום אשר יבחר ה'" "שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלוהיך, במקום אשר יבחר". הקב"ה בחר בעם ישראל, הוא הבוחר במקום לעבודתו, מקום המאחד את כל ישראל. הקשר שבין עם ישראל לבוראו הוא קשר של ברית. הפטרת השבוע מתחילה בפרק נ"ד בישעיה: "עניה סוערה לא נוחמה"... ומסתיימת בפרק נ"ה פסוק ה: "ולקדוש ישראל כי פארך". ההפטרה מדגישה את הקשר בין בניו של העם ואת הקשר שלהם לקב"ה: "וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך". הנביא מזכיר את הברית שבין הקב"ה לבין עמו: "הטו אזנכם ולכו אלי, שמעו ותחי נפשכם, ואכרתה להם ברית עולם, חסדי דוד הנאמנים".

בפרשה מצוות צדקה אחדות, מצוות בהן אנו מצוווים לדאוג לחלשים בחברה. ישעיה בהפטרה מדגיש שההתנהגות הנכונה בין אדם לחברו היא אשר תשמור את ירושלים עומדת לעד: "בצדקה תכונני, רחקי מעושק כי לא תיראי, וממחיתה כי לא תקרב אליך". תושבי ירושלים ילכו בדרך הצדקה וירחקו מעושק. בפרשה מופיעה כמה פעמים ההבטחה העוברת כחוט השני בכל פרשות ספר דברים: הקב"ה יברך אתכם, יתן לכם שפע ועצמה, אם תשמרו את מצוות ה'. למשל: "אפס כי לא יהיה בך אביון, כי ברך יברכך ה' בארץ אשר ה' אלוהיך נותן לך נחלה לרשתה. רק אם שמוע תשמע, בקול ה' אלוהיך לשמור לעשות את כל המצוה הזאת, אשר אנכי מצווך היום". ישעיה הנביא קורא בהפטרה: " שמעו שמוע אלי ואכלו טוב, ותתענג בדשן נפשכם". "הטו אזנכם ולכו אלי, שמעו ותחי נפשכם..." ההפטרה מסתיימת בהבטחה למעמדו של עם ישראל: "הן גוי לא תדע תקרא, וגוי לא ידעוך, אליך ירוצו, למען ה' אלוהיך ולקדוש ישראל כי פארך".



ואכרתה לכם ברית עולם

השבת, א' דראש חדש אלול, היא השבת השלישית משבעת שבתות הנחמה. למנהג האשכנזים מפטירין בישעיה ס"ו "כה אמר ה' השמים כסאי" עד לסוף הספר וחוזרים וקוראים את הפסוק והיה מידי חדש בחדשו ומידי שבת בשבתו וגו'. מכיוון שגם בהפטרה זו מצויים דברי נחמה. על פי מנהג הספרדים אין מחליפים את הפטרת הנחמה בישעיה נ"ד: עניה סוערה וקוראים עד ולקדוש ישראל כי פארך ואח"כ מוסיפים פסוק ראשון ופסוק אחרון מהפטרת ראש חדש השמים כסאי ופסוק ראשון ואחרון מהפטרת מחר חדש שהרי מחר הוא א' אלול, ב' דראש חדש אלול. אע"פ שאמרנו שהפטרות שבע דנחמתא אינן קשורות בהכרח לפרשת השבוע, ודי לנו בכך שהן עוסקות בנחמה, נוכל בכל זאת לשמוע בהפטרה "עניה סוערה" הדים לפרשת השבוע.

הנושא המרכזי בפרשת השבוע שעבר, פרשת עקב, היה א"י, סגולותיה ותכונותיה והקשר של עם ישראל אליה באמצעות קיום המצוות. מוקד פרשת השבוע, פרשת ראה, הוא עם ישראל. הפרשה עוסקת בבניין עם ישראל:  "בנים אתם לה' אלהיכם... כי עם קדוש אתה לה' אלוהיך, ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה". בפרשתנו עובר משה מן התוכחה, שבה פתח את נאומי ספר דברים, אל נאום המצוות, נאום שהוא חלק הארי של ספר דברים. על פי מניין המצוות של הרמב"ם מנויות בפרשתנו 54 מצוות. המצוות מתחילות בקביעת מרכז רוחני אחד לעבודת ה'. ליכוד העם מצריך מקום אחד לעבוד בו את ה'. כל הפנים פונות אל אותו מרכז. מתוך ראיה זו נוכל להבין את דרשת חכמים בבבלי יבמות דף י"ד ע"א: "לא תתגודדו - לא תעשו אגודות אגודות, כגון ב"ד אחד בעיר אחת, פלגא מורים כדברי בית שמאי, ופלגא כדברי בית הלל". ואם בנים אנו לה' הרי שמערכת היחסים בין בני העם היא מערכת יחסים שבין אחים. ואכן חלק מן המצוות המופיעות בפרשתנו מדגיש את היותנו אחים: "לא יגוש את רעהו ואת אחיו", "ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך. "ולא תקפוץ את ידך, מאחיך האביון. "פתח תפתח את ידך לאחיך לענייך ולאביונך בארצך". "כי ימכר לך אחיך העברי וגו'" הפרשה פתחה במקום אשר יבחר ה', ומסיימת בעליה לרגל שלש פעמים בשנה אל המרכז המאחד הזה.



"וזבחת פסח לה' אלהיך, צאן ובקר במקום אשר יבחר ה' לשכן שמו שם." "כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלוהיך לשכן שמו, שם תזבח את הפסח בערב"... "ושמחת לפני ה' אלוהיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך, והלוי אשר בשעריך, והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך, במקום אשר יבחר ה' אלוהיך לשכן שמו שם". "שבעת ימים תחוג לה' אלוהיך במקום אשר יבחר ה'" "שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלוהיך, במקום אשר יבחר". הקב"ה בחר בעם ישראל, הוא הבוחר במקום לעבודתו, מקום המאחד את כל ישראל. הקשר שבין עם ישראל לבוראו הוא קשר של ברית. הפטרת השבוע מתחילה בפרק נ"ד בישעיה: "עניה סוערה לא נוחמה"... ומסתיימת בפרק נ"ה פסוק ה: "ולקדוש ישראל כי פארך". ההפטרה מדגישה את הקשר בין בניו של העם ואת הקשר שלהם לקב"ה: "וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך". הנביא מזכיר את הברית שבין הקב"ה לבין עמו: "הטו אזנכם ולכו אלי, שמעו ותחי נפשכם, ואכרתה להם ברית עולם, חסדי דוד הנאמנים".


בפרשה מצוות צדקה אחדות, מצוות בהן אנו מצוווים לדאוג לחלשים בחברה. ישעיה בהפטרה מדגיש שההתנהגות הנכונה בין אדם לחברו היא אשר תשמור את ירושלים עומדת לעד: "בצדקה תכונני, רחקי מעושק כי לא תיראי, וממחיתה כי לא תקרב אליך". תושבי ירושלים ילכו בדרך הצדקה וירחקו מעושק. בפרשה מופיעה כמה פעמים ההבטחה העוברת כחוט השני בכל פרשות ספר דברים: הקב"ה יברך אתכם, יתן לכם שפע ועצמה, אם תשמרו את מצוות ה'. למשל: "אפס כי לא יהיה בך אביון, כי ברך יברכך ה' בארץ אשר ה' אלוהיך נותן לך נחלה לרשתה. רק אם שמוע תשמע, בקול ה' אלוהיך לשמור לעשות את כל המצוה הזאת, אשר אנכי מצווך היום". ישעיה הנביא קורא בהפטרה: " שמעו שמוע אלי ואכלו טוב, ותתענג בדשן נפשכם". "הטו אזנכם ולכו אלי, שמעו ותחי נפשכם..." ההפטרה מסתיימת בהבטחה למעמדו של עם ישראל: "הן גוי לא תדע תקרא, וגוי לא ידעוך, אליך ירוצו, למען ה' אלוהיך ולקדוש ישראל כי פארך".





''אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני''



שבוע טוב






No comments:

Post a Comment

POST توراه و هفطارای

Every Post's Information