פסוקי הפתיחה של פרשת השבוע, פרשת בחוקותי,
מכילים את הברכה הקצרה והמקיפה שמברכת
התורה את ישראל:
אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם.
וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ
הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ ... וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם
לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין
מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב
לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם:
פסוקי הפתיחה של פרשת השבוע, פרשת בחוקותי,
מכילים את הברכה הקצרה והמקיפה שמברכת
התורה את ישראל:
אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם.
וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ
הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ ... וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם
לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין
מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב
לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם:
סדר הדברים פה ברור. הברכה עוסקת על-פי הסדר.
יש גשם, כיוון שיש גשם יש יבול, יש פירות, יש תבואה,
ומגיע בסוף הביטחון הכלכלי "ואכלתם לחמכם לשבע
וישבתם לבטח בארצכם". מהבטחון הכלכלי עוברת
התורה אל הביטחון הצבאי והמדיני: "ונתתי שלום בארץ
ושכבתם ואין מחריד, והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב
לא תעבור בארצכם".
על המעבר מהבטחון הכלכלי למדיני ובטחוני מעיר רש"י:
חברה שהוכיחה כי היא אינה מסוגלת לתפקד
רק מכוחן של האהבה וההזדהות, זקוקה
לחוזה ברור עם עונשים חד-משמעיים למי
שמפר אותו.
פרשת השבוע פוגשת את המציאות
כל בית בריא מושתת על שני מקורות לבריאותו
ותקינותו. אחד מהם הוא האהבה השוררת בין
בני המשפחה. האהבה מובילה לאחריות הדדית,
כבוד הדדי וכמובן תמיכה ועזרה כפי הצורך,
האחד לשני.
אך חייב להיות מקור נוסף לבריאותו הבית,
והוא מערכת כללים פנימית הנהוגה בו.
כללים המעצבים את התנהגות בני הבית
מעבר למצב רוחם באותו רגע. כך למשל
יקומו ההורים לעבודת יומם כדי לפרנס את
ילדיהם, גם לאחר מריבה סוערת בתוך
המשפחה, או תחושת תסכול מסוימת. ילדים
יכבדו את הוריהם גם כשיש להם ביקורת
עליהם (ולמי בעצם אין ביקורת, על כל דבר).
כללים אלה חשובים מאחר שהם
מייצבים את הבית.
אחת מהקללות בפרשת בחוקותי
היא "תאכלו ולא תשבעו".
האם לא הבאנו על עצמנו בצורה
מתוחכמת משהו מהקללה הזו?
בחלקה הראשון של פרשת "בחוקותי", החותמת
את ספר ויקרא, כתובות הברכות שיחולו על בני
ישראל אם יבחרו ללכת בחוקותיו של אלוהים,
והקללות שירדפו אותם אם לא ישמעו לו. לאוכל
תפקיד מרכזי בברכות ובקללות, והשורש א.כ.ל
מופיע בפרק זה (ויקרא כה) שבע פעמים!
בברכות: "(ה)... וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם:...
(י) וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ...",
ובקללות: "(טז) וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם וַאֲכָלֻהוּ אֹיְבֵיכֶם:...
כו) בְּשִׁבְרִי לָכֶם מַטֵּה לֶחֶם וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם
בְּתַנּוּר אֶחָד וְהֵשִׁיבוּ לַחְמְכֶם בַּמִּשְׁקָל וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא
תִשְׂבָּעוּ:... (כט) וַאֲכַלְתֶּם בְּשַׂר בְּנֵיכֶם וּבְשַׂר בְּנֹתֵיכֶם
תֹּאכֵלוּ: (לח) וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם וְאָכְלָה אֶתְכֶם אֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם".
הוא היה רוצה להתארח לשבת אצל שלמה
המלך ואלף נשותיו, הוא מופיע לעתים ביום
הקדוש - אך את הכסף תורם לצדקה,
ולא יכול בלי התבודדות לפני
הדלקת נרות. השבת של אביהו שבת
1. השבת הטיפוסית - והשבת האידיאלית.
בגלל שלא עובדים, אלא כי יש בה משהו משפחתי
- אולי בגלל שאני חי במשפחה מסורתית עם כל
הקידוש והתפילות. האווירה החמה מעניקה לי את
הרגשה הכי כיפית בעולם, וזה משהו שמלווה אותי
זאת שבת שהיא נטו הנאה ומנוחה.
שבוע טוב ונעים
No comments:
Post a Comment