כל מה שקשור לארץ ולעולם היהודי
לחיים וגם חג פורים שמח
חג פורים
חג פורים
על מקור חג הפורים ומנהגיו בצירוף אתרים מומלצים עם סיפורים, שירים ומתכונים
חג פורים נחגג לזכר הצלת יהודי האימפריה הפרסית מהשמדה בתקופה שאחרי חורבן בית ראשון. באותה העת הייתה פרס מעצמה אדירה ששלטה על שטחים נרחבים מיבשת אסיה והגיעה עד לאפריקה ואירופה: "מהודו ועד כוש, שבע ועשרים ומאה מדינה". המלך אחשורוש עליו מסופר במגילת אסתר הוא ככל הנראה המלך כסרכסס הראשון ששלט על האימפריה הפרסית בין השנים 485-465 לפנה"ס, והיה צאצא (דור רביעי) של המלך כורש שייסד את הממלכה הפרסית.
מגילת אסתר – תקציר העלילה
אחשורוש מלך פרס, המולך מהודו ועד כוש, עורך משתה ראוותני בתום השנה השלישית למלכו. בהיותו שיכור הוא מצווה שיביאו לפניו את המלכה ושתי על מנת שכל הנוכחים במשתה יראו את יופייה הרב, אולם ושתי מסרבת להופיע. כתגובה לכך משכנעים יועצי המלך את אחשורוש להחליף את ושתי במלכה חדשה.
שליחים יוצאים לכל רחבי הממלכה הפרסית לחפש את הנשים היפות ביותר בממלכה, אשר מתוכן יבחר אחשורוש את האחת. בין המועמדות המגיעות לארמונו של אחשורוש בשושן הבירה ישנה נערה יהודיה יתומה בשם הדסה, המכונה אסתר. דודה של אסתר, מרדכי, שבביתו גדלה, מייעץ לה להסתיר את מוצאה ואת דתה. אחשורוש מוקסם מיופיה של אסתר ובוחר בה להיות מלכתו החדשה.
מרדכי מסתובב בחצר הארמון ושומע על מזימה של שומרי המלך בגתן ותרש להרוג את אחשורוש. מרדכי מספר על המזימה לאסתר, שמספרת על כך לאחשורוש, וכך בזכות מרדכי ואסתר נתלים הבוגדים ואחשורוש ניצל. אחשורוש ממנה את המן בן המדתא האגגי להיות בכיר השרים בממלכתו. כולם כורעים ברך ומשתחווים להמן, למעט מרדכי היהודי. המן הכועס נשבע להתנקם בכל יהודי פרס, ולהשמידם. הוא משכנע את אחשורוש להוציא צו מלכותי המודיע על ההחלטה להשמיד את כל היהודים ברחבי הממלכה הפרסית.
המן מטיל פור, ובגורל עולה תאריך הי"ג באדר כיום שנועד להשמדת היהודים ולביזת רכושם. מרדכי קורע את בגדיו ולובש על גופו בגדי אבלות. מרדכי מידע את אסתר בדבר הגורל שנגזר על היהודים ומבקש ממנה להיפגש בדחיפות עם אחשורוש בכדי לשנות את גורלם של יהודי פרס. אסתר מציינת בפני מרדכי שמי שניגש אל אחשורוש ללא הזמנה מסתכן בחייו, אולם מרדכי מסביר לה שניצבת בפניה שליחות ומוטל עליה לקחת את הסיכונים. אסתר מסכימה, אך מבקשת ממרדכי שבני עמה היהודים יתפללו ויצומו לשלומה בטרם תתייצב בפני המלך. למרבה המזל המלך אחשורוש שמח לראות את אסתר ומבטיח למלא את אשר תבקש. אסתר מבקשת לערוך משתה פרטי למלך ולהמן.
אסתר המלכה והמלך אחשורוש
ציור משנת 1640 מאת ז'אן ויקטור
לאחר המשתה נתקל המן במרדכי היהודי, וזה מסרב להשתחוות להמן. זרש, אשתו של המן, ממליצה לו להכין עץ גבוה בכדי לתלות את מרדכי. בינתיים סובל המלך אחשורוש מנדודי שינה ומבקש לקרוא בספר הזיכרונות המלכותי. שם הוא קורא על ניסיון ההתנקשות שנמנע בזכות מרדכי. הוא מחליט לתגמל את מרדכי ולשם כך הוא מבקש את עצתו של המן, כמובן ללא שהוא מזכיר שמות. המן בטוח שהמלך חפץ ביקרו שלו, וממליץ לאחשורוש כיצד לתגמלו. אך כעת מתהפך הגלגל, אחשורוש מצווה על המן להלביש את מרדכי בבגדי מלכות, להושיבו על סוס המלך ולהובילו ברחובות שושן הבירה, תוך שהוא קורא "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו".
"וַיֹּאמֶר הָמָן אֶל הַמֶּלֶךְ אִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ; יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת אֲשֶׁר לָבַשׁ בּוֹ הַמֶּלֶךְ וְסוּס אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ וַאֲשֶׁר נִתַּן כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ; וְנָתוֹן הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס עַל יַד אִישׁ מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ הַפַּרְתְּמִים וְהִלְבִּישׁוּ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ וְהִרְכִּיבֻהוּ עַל הַסּוּס בִּרְחוֹב הָעִיר וְקָרְאוּ לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ" (אסתר ו פסוק ט)
אסתר המלכה עורכת משתה שני ובו היא מספרת לאחשורוש על יהדותה, ועל מר גורלה וגורל עמה שנחרץ. אסתר מציינת בפני אחשורוש שהאחראי לתוכנית ההשמדה הינו המן. המלך הזועם תולה את המן על אותו העץ שהכין המן בעבור מרדכי. ליהודים ניתנת ההזדמנות להשיב מלחמה כאשר מנסים לפגוע בהם. מרדכי תופש כעת את משרתו של המן וממונה כמשנה למלך אחשורוש, והי"ד באדר הופך מיום נורא ליום חג של שמחה וניצחון.
על חג הפורים ומנהגיו
קטע מתוך ספרו של אפרים סידון, התנ"ך בחרוזים - מגילת אסתר, הוצאת עם עובד:
"וַיְהִי בִּימֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ,
שֶׁשְּׁמוֹ יָצָא לִתְהִלָּה בְּכָל פִּנָּה וּפִנָּה.
הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמּוֹלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ
עַל שֶׁבַע וּמֵאָה וְעֶשְׂרִים מְדִינָה.
אָז...
וַיְהִי בִּימֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ,
שֶׁהָיָה לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לִדְרֹש:
מַלְכָּה שֶׁשְּׁמָהּ וַשְׁתִּי, כֶּסֶף וְזָהָב,
וְנָשִׁים וְיוֹעֲצִים וְצָבָא גָּדוֹל וָרָב.
אַרְמוֹנוֹת וְשָׂרִים וּמְשָׁרְתִים עַד בְּלִי דַּי,
הַכֹּל הָיָה לַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וּמָדַי.
נוּ??"
שמו של חג הפורים נגזר מן המילה הפרסית פור, שפירושה גורל. זאת מאחר והמן הרשע, השר המקורב ביותר למלך אחשורוש, הטיל פור בכדי לקבוע את היום בו ייגזר דינם של היהודים למוות. למרבה המזל התהפך הגורל, מזימתו של המן בוטלה בי"ג באדר והוא ועשרת בניו הוצאו להורג בשושן הבירה. לזכר אותו היום שבו קרה הדבר חוגגים אנו את חג הפורים בי"ד באדר. בירושלים וערים נוספות המוקפות בחומה נחגג הפורים בט"ו באדר שהינו שושן פורים. לכן הימים שבין י"ד לט"ו באדר הם ימי משתה ושמחה.
"עַל-כֵּן הַיְּהוּדִים הפרוזים, הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת--עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב; וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת, אִישׁ לְרֵעֵהוּ. כ וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי, אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל-כָּל-הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר בְּכָל-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ--הַקְּרוֹבִים, וְהָרְחוֹקִים. כא לְקַיֵּם, עֲלֵיהֶם--לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, וְאֵת יוֹם-חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ: בְּכָל-שָׁנָה, וְשָׁנָה. כב כַּיָּמִים, אֲשֶׁר-נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת אוֹתָם, יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים. כג וְקִבֵּל, הַיְּהוּדִים, אֵת אֲשֶׁר-הֵחֵלּוּ, לַעֲשׂוֹת; וְאֵת אֲשֶׁר-כָּתַב מָרְדֳּכַי, אֲלֵיהֶם". אסתר ט' יט-כג
היהודים ניצלו בזכות חוכמתה ותושייתה של אסתר המלכה, מי שהייתה בעברה הנערה היתומה הדסה משבט בנימין. אסתר ודודה מרדכי הם שסיכלו את מזימתו של המן הרשע. לזכר אותו הנס חוגגים את חג הפורים בשמחה, משתה והודיה: "ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים".
בפורים מצווים אנו לאכול (יודע תינוק של בית רבן שאין פורים ללא אזני המן), לשתות יין ולהשתכר "עד דלא ידע בין 'ארור המן' ל'ברוך מרדכי'". כמו כן מצווים אנו לשלוח משלוח מנות איש לרעהו וכן לתת מתנות לאביונים. לילדים נהוג להעניק בפורים מטבעות המהווים כמעיין דמי כיס. המאכל המזוהה יותר מכל עם חג הפורים הוא "אוזני המן" - אותן עוגיות משולשות שיש אומרים שצורתן היא על שום כובעו המשולש של המן.
בחג זה נוהגים לקרוא את מגילת אסתר בבית הכנסת פעמיים (בליל החג ובבוקר החג). המגילה מתארת את מהלך האירועים שהביאו לנס הפורים ואת הדמויות הקשורות בכך. בעת קריאת המגילה, כאשר נאמר שמו של המן מרעישים המתפללים ברעשנים בכדי למחות מעל האדמה את זכר עמלק, אשר על פי המסורת המן הוא מזרעו. במקרא נזכרים אויבים רבים לישראל, אך האויב היחיד אותו נצטוו בני ישראל להשמיד מפורשות הוא עמלק (שמות פרק יז פסוק טז), האויב השפל ביותר של עם ישראל. זאת מאחר ששיטת הלחימה של עמלק הייתה לפגוע קודם כל בחלשים שנותרים מאחור. המן נחשב לעמלקי האחרון הנזכר בתנ"ך.
No comments:
Post a Comment